ד"ר טבעוני אדריכלים ומהנדסים בע"מ ואח' נ' עירית סח'נין ואח'

החלטה

לפני בקשה לסילוק תביעת המשיבים על הסף.

המשיבים הגישו כנגד המבקשת תביעה כספית. על פי הנטען בכתב התביעה המשיבים סיפקו שירותי תכנון למבקשת ובין היתר המשיבים טוענים כי ביצעו עבודות תכנון של בית תספר "אלספא" בתחומה של העיר סכנין. עוד טוענים המשיבים בכתב התביעה כי הם סבלו נזקים נוספים בשל השימוש שלא כדין שעשתה המבקשת בתוכניות שלהם תוך הפרת זכויות היוצרים שלהם על התוכניות.

בפי המבקשת שלוש טענות לסילוק התביעה על הסף:

א.המשיבה מס' 1 הגישה תביעה כספית לבית משפט המחוזי בחיפה במסגרת ת.א. 134/08, בגין שירותי תכנון שביצעה לתכנון שלל בתי ספר בתחום שיפוטה של המבקש ובין היתר כללה בתביעה זו את בית ספר "אלספא" על שלביו השונים. המשיבים לא ביקשו פיצול סעדים.

ב.המבקשת טוענת כי התביעה התיישנה שכן היא מתייחסת לעבודות שבוצעו במהלך השנים 1993 – 2000. לחילופין טוענת המבקשת כי המשיבים הגישו את תביעתם בשיהוי רב.

ג.למשיבים אין עילת תביעה. המשיבה מס' 1 הוקמה בשנת 1997 בעוד שכתב התביעה מתייחס לעבודות שבוצעו החל משנת 1993. לגבי משיב מס' 2 מדובר בעיזבון ואין לך אישיות משפטית כזו והיורשים של העיזבון לא צורפו. המשיבים לא צירפו צו ירושה.

המשיבים בתגובתם טוענים כי אמנם בתביעה לבית משפט המחוזי כללו בתביעה את העבודות שבוצעו בבית ספר ואדי אלספא אך שם נתבעו העבודות בגין שלבים א', ב' ו- מחצית מעבודות שלב ג' בעוד שהתביעה המונחת לפני כוללת את המחצית השניה של עבודות שלב ג'.

יתרה מכך בכתב התביעה המונח לפני עילת התביעה היא בגין הפרת זכויות יוצרים והתווסף ראש נזק נוסף כגון עוגמת נפש. לכן מדובר בעילת תביעה שונה שאין צורך לבקש לגביה פיצול סעדים.

באשר ליתר הטענות אין תשובות בכתב מטעם המשיבים.

בדיון שהתקיים לפני ביום 3.2.2010 הצי בא כח המשיבים צו ירושה לפיו היורש תהיא גב' נאיפה טבעוני.

באשר לטענת ההתיישנות טען בא כח המשיבים כי נודע למשיבים בסמוך לפני הגשת התביעה על השימוש שעשתה המבקש בתכוניותיה שלא כדין ולכן לטענתו לא התיישנה תביעתם.

לאחר הדיון הגישו המשיבים הודעה לפיה הם מבקשים למחוק את התביעה בכל הקשור לשכר הטרחה המגיע בגין תכנון פרויקט בית ספר ואדי אלספא וליתר דיוק מבקשים למחק את סעיף 26 לכתב התביעה והודיעו כי יש בכוונתם לבקש תיקון כתב התביעה בבית משפט המחוזי בגין המחצית השניה של שלב ג'.

המבקשת הגיבה להודעה זו וטענה כי עדין גם לאחר המחיקה המבוקש עילת התביעה היא אותה עילת תביעה.

דיון והכרעה:

עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן. תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת". וראה לעניין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי פ"ד יא' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד (4) 464, 478.

מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. ראה לענין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156.

אם כך, סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי, אשר יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לענין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ(2) 668).

הלכה פסוקה היא שאם ניתן להציל את כתב התביעה מסילוק על הסף על ידי תיקונו יורה בית המשפט על תיקון כתב התביעה ולא יסלק את התביעה על הסף (ראה: ע"א 109/84 ורבר נ. אורדן, פ"ד מא(1) 577).

ברי כי בכתב התביעה הנוכחי אין פירוט או ההפרדה בתוך כתב התביעה ולא נטען בשום מקום כי מדובר במחצית השניה של שלב ג' ואף לא נטען כי הוגשה תביעה לבית משפט המחוזי בגין המחצית הראשונה של שלב ג'.